מוסרי נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ובנייה בע"מ

פסק דין

ראשיתן של התביעות שלפני בשתי בקשות לביצוע שטר:

האחת, בגין 4 שיקים (3 שיקים על הסך 30,000 ₪ כל אחד ושיק על סך 40,000 ₪ המשוכים על ידי חברת שוק הדגים בסלע (2004) בע"מ לפקודת הנתבעת, פרידמן חכשורי חברה להנדסה ובניה בע"מ (להלן: "הנתבעת"), שמועד פירעונם חודש אוקטובר 2005 (ת.א 154/08);

והשנייה, בקשה לביצוע שטר בגין 12 שיקים (11 שיקים על הסך של 15,000 ₪ כל אחד, אשר מועד פירעונם החל מחודש אוגוסט 2006 וכלה בחודש יולי 2007, ושיק נוסף על הסך 10,000 ₪ שמועד פרעונו אוגוסט 2007), המשוכים על ידי חברת השוק הספרדי בע"מ לפקודת הנתבעת (ת.א. 1727/08).

כל השיקים חתומים בגבם על ידי הנתבעת.

לאחר שנתקבלו ההתנגדויות לביצוע שטר - אוחד הדיון בשתי התביעות.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1.אין חולק בין הצדדים כי השיקים נמסרו לנתבעת על ידי מר דוד אסייג (להלן: "מר אסייג") בגין עבודות שביצעה הנתבעת עבורו ו/או חברה מטעמו. הנתבעת הסבה את השיקים ומסרה אותם לחברת ב.ה. סיטונאות פירות וירקות בע"מ (להלן: "חברת ב.ה."), אשר מנהלה הוא מר יונה חכשורי, אחיו של מנהל הנתבעת, מר ישעיהו חכשורי (להלן: "שעיה"). חברת ב.ה. ניכתה את השיקים אצל התובע. כל השיקים חוללו.

2.התובע טוען באמצעות תצהיר של אחיו, מר יגאל מוסרי (להלן: "מוסרי"), כי הוא אוחז כשורה בשיקים שעה שהשיקים נוכו אצלו על ידי חברת ב.ה., והאחרונה קיבלה עבורם תמורה מלאה. עוד טוען מוסרי כי שעיה התחייב בפניו כי הנתבעת תהיה אחראית לפירעון השיקים. מוסרי מוסיף וטוען כי השיקים חתומים בחתימת היסב של הנתבעת, ומשכך קמה חבותה מכוח השטרות.

3.מנגד, לטענת הנתבעת, כל השיקים שנתקבלו ממר אסייג, ושהוסבו על ידה, נחתמו בגבן חתימת היסב ללא כוונת ערבות (סעיף 9 לתצהיר שעיה).

4.עוד מוסיפה וטוענת הנתבעת, כי עיון בגב השיקים מגלה כי מר אסייג, הבעלים של החברות מושכות השיקים, ערב לפרעונם ואף חתם חתימת ערבות. הנתבעת, לעומת זאת, חתמה חתימת היסב בלבד. לטענתה, השיקים לא נמסרו על ידה לתובע, ומעולם הנתבעת, או מנהלה, לא התחייבו כלפי התובע לערוב לפרעונם.

דיון

5.כאמור, הטענה המרכזית בפי הנתבעת הינה כי חתימתה הינה "חתימת היסב ללא כוונת ערבות", וכך שעיה בעדותו: "שנתתי את השיקים הראשונים נתתי ודיברתי עם אדון יגאל מוסרי ודיברתי עם אחי ואמרתי שזה השיקים שאני נותן ואני חותם רק כמסב בלבד" (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 8-9). עוד מוסיף שעיה וטוען בעדותו: "אמרתי להם שאני חותם בתור מסב בלבד". (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 14-15).

6.איני מקבלת טענה זו.

7."חתימת היסב מעבירה לנסב את הזכות השטרית כלפי החתומים על השטר ומחייבת את המסב לפרוע את השטר" [שלום לרנר, דיני שטרות (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2007), בעמוד 265].

8.היסב שטר הוא בעל משמעות כפולה. האחת – המחאת זכאותו של הנפרע כלפי המושך אל הנסב. השנייה – הטלת חבות על המסב כלפי הנסב במידה והמושך אינו מקיים את חיובו השטרי. הווה אומר, כי בהתקיים היסב קיימת העברה של הזכאות ולצדה הטלת חבות שטרית של המסב כלפי הנסב (ע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה, פ"ד מח(5) 799, 808-807). בענייננו, המשמעות העיקרית של ההיסב טמונה בהיבט השני של ההיסב - חבות המסב כלפי הנסב.

9.בסעיף 55 (ב) לפקודת השטרות נקבע כי:

" . . .

(ב)מי שהסב שטר, הריהו, במעשהו זה –

(1)מתחייב שהשטר, לכשיוצג כראוי, יקובל וייפרע ככתבו, ושאם יחולל – יפצה את האוחז או כל מסב שלאחר אותו מסב שהיו אנוסים לפרעו, ובלבד שכל ההליכים הדרושים לאחר חילול ננקטו כראוי;